בפוסט הקודם שלי שיתפתי אתכם בפעם הראשונה שיצאתי לטיול סולו (לבד) לאיטליה וגם בחוויות ובטיפים למי שרוצה לצאת לטייל לבד בגלל צורך בקצת אוויר או מחוסר פרטנרים וכו…

והסברתי על הדרך ליצור רשת ביטחון בעזרת קבוצות וקהילות מדהימות שמגבות מטיילים בודדים ומאפשרות להפוך את הרעיון הזה למציאות והגשמה.

לי ההכנות האלו והשיחה עימם מאד עזרו לעשות את הצעדים הנחוצים עד לרכישת כרטיס הטיסה עצמו, וכל זה עם הרבה ביטחון ותחושת הנאה בלי פחד, אז הייתי חייבת לשתף גם אתכם במגה -תוכנית שלי לטייל באיטליה

והפעם כמו שהבטחתי אני גם מפרטת ומצרפת שלושה קישורים מעולים שעשו לי את רומא ואני בטוחה שיהפכו גם את הטיול שלכם, בין אם סולו או ביחד, לחוויה מלאת טעמים, מראות וריחות שתשאיר אתכם עם חשק לעוד…כי ככה היא איטליה ובמיוחד רומא, כובשת לבבות! (ראו הוזהרתם!!!)

מאמא מיה-

אני הקשבתי לרחשי ליבי המשתוקק אך מפחד והחלטתי לעשות את זה בהדרגה ובחרתי להתחיל שבוע אחד לבד ברומא, אבל ריפדתי אותו עם Dilit International House Roma– מסגרת לימוד איטלקית בבית ספר לשפות לאורך השבוע,שקיבלתי בהמלצה מבלוגרית חברה בשם כרמל, שהייתה שם בדיוק שבועיים לפני , ראתה כי טוב ועדכנה אותי בפרטי בכל הפרטים כדי שגם לי תיהיה מסגרת חברתית, גם אם לא מחייבת, אבל לפחות כך אכיר אנשים ואת המקום דרך שגרה מסוימת ואותנטית.

ובנוסף, כחלק מהאירוח כשמזמינים מקום ב-Dillt מציעים גם מקום לינה במחירים שונים ומסגרות שונות ואני הזמנתי לי, מגורים בבית של משפחה מקומית שהצמידו עבורי דרך בית הספר, שלמרות שמדובר בחדר ואין מחייבות כלפי המארחים כמו מעין צימר נוח עבורי, עדין יש מישהו מקומי שם שאוכל להיעזר במידה ואצטרך וזה כבר רעיון טוב ומרגיע (קודם כל אותי ואח"כ את המשפחה שלי!:)

קיבלתי משמיים את בעלת הבית המקסימה אג'ידיה או בשם החיבה קודה, על חתוליה נירו ומאוזי ובנה מרקו שחזר בדיוק משהות בארה"ב (כן,ממש כמו סצנה מה"לב") שקיבלו אותי באהבה ובסבלנות רבה ונתנו לי להרגיש ממש בבית.

אג'ידיה הכינה עבורי חדר יפיפה שעלה על כל הציפיות שלי וחדר שירוקלחת נפרד (עם אריחים כחולים כמו סצנה מהסרט "לאכול להתפלל לאהוב" עם הילדה טוטי למי שראה ויודע לליבי:) וכל זה רק עבורי בבית איטלקי טיפוסי וחמים במרכז העיר מטרים ספורים מהתחנה המרכזית "טרמיני", במיקום מעולה ומספיק מבודד כדי להרגיש בלב ליבה של שכונה שקטה, נעימה ובטוחה.

והכי חשוב, יצרתי לעצמי שגרה ברוכה וכל בוקר יצאתי להליכה של 15 דק ברגל בקטנה לבית ספר לשפות, (ממש קל"ב) מה שעזר לי מאד להכיר את הסביבה בעל פי ועל הדרך להתיידד עם בתי הקפה המקומיים, שכבר שנים מהם היו מתורגלים בקפה טו גו שאהבתי והספולייטלה שלי (שזה קרואסון אלוהי עם מילוי משתנה!)

הרגשתי כל בוקר רומאית אמיתית או לפחות מספיק "אמינה" כדי שיעצור אותי תיירים יפנים לבקש הנחיות איך להגיע לכל מיני מקומות. המשימה לחזק את הביטחון דרך ההרגשה של "מקומית", בוצעה בהצלחה והפכה את השבוע הזה לחוויה חלומית!

—————–

"נו פארלו איטלינו"

אבל לא נשארתי רק במקום אחד,לא, לא!

בבוקר למדתי איטלקית, עם מיקאלה וג'אנה, שהיו מורים נהדרים, בכיתה סופר מגוונת עם אנשים מכל העולם בינהם: כריסטין ובירגר מאיסלנד, מרינה, מרתה, סילבנה, איוונדו ואידמיר מברזיל,(כן הברזילאים כבשו:), סטיוארט מאנגליה,שרה מארה"ב, אולג מגרמניה, הולי וליזאנא משוויץ, ואפילו קאדר מכורדיסטן.

ואחרי הלימודים בצהרים תמיד מצאתי את עצמי בחברה טובה, בין אם החברים ללימודים, ובין אם סיורים חינמים שהצטרפתי אליהם והתחברתי מהר למדריכים ולמשתתפים בקבוצה עצמה. החבר'ה ללימודים גם הם כמוני, הגיעו לבד ל"אולפן איטלקית שלנו" מתוך צרכים שונים, בין אם כמהגרים חדשים באיטליה שצריכים לחזק את האיטלקית ובין אם בני זוג לרילוקישן שזו היתה הדרך שלהם לבנות לעצמם לו"ז שיחבר אותם למקום שאמור להיות שלהם למשך שנה או יותר, וגם על הדרך יגרום להם להרחיב את המעגלים החברתיים שלהם דרך הלימוד ביחד.

הכרתי גם חבר'ה מקסימים וצעירים שזו היתה נקודת דרך בטיול הגדול שלהם באירופה, ואחרים שהגיעו בזמן "החופשה הלאומית" ובחרו לצאת לזמן איכות רומנטי בין ערי איטליה ולקנח בה בסילבסטר.

ככה שאומנם באתי לבד, אבל כמו ששיערתי וגם קיוותי, מהר מאד מצאתי פרטנרים לטייל ברומא, ובכל הזדמנות שלנו, היינו יוצאים לחקור ולגלות דרך טיולים עצמאיים או סיורי סגווי, טעימות ואחרים, קצת מהרחובות הכמוסים של רומא היפה והמיוחדת.

הרגשנו שזו הדרך הכי טובה עבורנו לתרגל באמת את שיעורי הבית ואת האיטלקית השבורה שלנו חח, ככה ביחד לפחות זה היה הופך את הניסיון לאמלל מלצרים במסעדות ובתי קפה, למשעשע הרבה יותר ואפילו יצא לנו לפגוש את המורים שלנו באחת היציאות , אז הרגשנו שמבחינתנו לפחות עברנו את המבחן בהצלחה!:)

והשיעור החשוב מכל בבית הספר לאיטלקית ותרבות ברומא- הוא השיעור ב"מתיקות שבלא לעשות כלום!"-

באיטליה חייבים לצאת להפסקת צהרים או לעצור ולהנות מהחיים, אז כשאת ברומא…את חייבת להיות רומאית!

אחד מהשיעורים הגדולים ביותר שלנו במסגרת השהות והלימוד של השפה והתרבות האיטלקית היה שיעור שהיה חובה ואפילו יצא לנו לתרגל אותו כמה וכמה פעמים, חח וזה השיעור שקשור בתרבות המקומית חלק מדרך החיים היא לעצור הכל ולדעת להנות ולהעריך את החיים מעצם "הכיף שבלא לעשות כלום"…באיטלקית זה נקרא Dolce Far Niente-" דולצ'ה פר נינאטא" ("המתיקות שבלא לעשות כלום!") אז פשוט היינו חייבים להתמחות בזה גם כחלק משיעורי הבית שלנו!:)

יצאנו להפסקת דרינק של שפריץ אפרול כתום ומבעבע בכיכר הפנתאון, או ארוחת פסטה וניוקי בשכונת טרסטאוורה היפה והשייקית… ונהננו מההפסקות היזמות של החיים, להתבונן על האנשים היפים של העיר הזאת ועל הקצב שלה שהוא מיוחד במינו.

ואם זה נשמע לכם קל לביצוע חח, נסו להזכר מתי בפעם האחרונה עצרתם את היום והשגרה שלכם ועשיתם משהו עבור עצמכם/ן? , בלי להרגיש רע עם זה, בלי להצטדק ב"מגיע לי", בלי לעשות חשבונות עם מישהו אחר ו"להחזיר לו" על שנתן לכם את הזמן הזה…אלא פשוט נטו, כסטייט אוף מיינד להרגיל את החשיבה שלכם שישיבה לקפה וספר או גיחה לים על דרינק או כל דבר אחר שגורם לכם הנאה שב"לא לעשות כלום" הוא חלק סביר וברור ביום שלכם!

השחרור הזה הוא, הוא, בדיוק ה- Dolce Far Niente-" דולצ'ה פר נינאטא" … ואותו פשוט חייבים לאמץ אל הלב.

Eat Pray Love – Dolce Far Niente

רגע, מה לגבי הטיפים שהבטחת?…בדיוק עכשיו מוציאה כמו פיצה חמה מהתנור את ההמלצות הכי רותחות ושוות שלי:

כיאה לטיפים, תמיד נהוג להשאיר אותם לסוף, ופה מרכזת כמה טיפים מצוינים שעזרו לי להפוך את רומא למופלאה הרבה יותר בשבילי ומקווה מאד שאם תעתיקו ותדביקו, היא תהפוך לכזו גם בשבילכם!

אז שיתפתי שלמדתי איטלקית בבקרים ויצאתי לטייל אחר הצהרים ובערבים, לפעמים הטיולים היו עצמאיים, בין אם לבד או ביחד, נהנתי מהיכולת "ללכת לאיבוד" בסמטאות של רומא ולראות לאן היא תוביל אותי. מה שהיה קורה בדרך כלל וזה אחד הדברים היפים שיש לרומא להציע למטיילים בה, זה שתמיד מעבר לפינה היה מחכה ומפתיע אותי איזה מונמנט או פסל או מזרקה משגעת שלא ציפיתי שתופיע פתאום למולי.

אבל בנוסף לטיולי השוטטות העצמאיים, גם תיבלתי את החופשה ברומא בסיורים מיוחדים עם מדריכים מקומיים שהוסיפו קצת פלפל לחוויה ופתחו פני עוד הכרויות עם אנשי העולם והזדמנות לשמוע על היסטוריה ועל אקטואליה דרך הרגלים ופחות במוזיאונים, אלא תוך כדי התבוננות ולמידה מבפנים. אם זה דרך סיורי לילה ויום חינמיים או סיורי אוכל ושווקים שפתחו לי את התיאבון והביאו עימם המלצות למקומות שהמקומיים אוהבים ופחות מוכרים לתיירים…וברומא עמוסת התיירים, העצות האלה היו זהב טהור!

———————————————

בחלק הבא אשתף בכמה טיפים טובים שאתם פשוט חייבים לנסות כשתקפצו לרומא, רק תעתיקו ותשמור לכם לפעם הבאה:

(מוזמנים ללחוץ על המילים המובלטות בקו לרוב ותגיעו ישר לקישורים הנחוצים:)

1.Free Tour Rome– מסלולי טיולים ח-י-נ-מ-י-ם ברומא עם מדריכים מקומיים שמשלבים סיורי בוקר, צהרים וערב באזורים שונים כמו השכונה היהודית והסיפור של האנשים והקהילה בה, או טראסטוורה השייקית והמגניבה ואפילו סיורי לילה למי שרוצה להכיר את חיי הלילה אבל חושש מלצאת לבד.

הרעיון של הסיורים החינמיים שהם דורשים "דמי רצינות" באתר של 2.5 יורו כדי לוודא שאתם באמת מגיעים, אבל אין הגדרה של עלות עבור ההדרכה עצמה כך שבדרך כלל נהוג להשאיר -10-15 יורו עבור ההדרכה הבאמת טובה ומושקעת שלוקחת אתכם להרבה לוקיישנים בהשקעה של כמה שעות, אבל זה עדין זול יותר מסיורים מאורגנים באתר Tripadvisor , שלרוב מבקשים בין 40-70 יורו להדרכה של שעתים- שלוש.

אני התחלתי עם אחד וסיימתי את השבוע עם עוד שלושה סיורים שונים שסגרו לי את הפינה של ההכרות עם רומא וחסכו לי המון כסף וגם זמן ב"ללכת לאיבוד".

2.סיורי אוכל שווים- אני מאמינה גדולה בלהכיר מקומות דרך האוכל שלהם. פודייז חובבנית וככזו , מחפשת כל הזמן לשלב את הטיולים שלי עם מדריכים בקיאים בתחום שיכולים להפוך לי את החוויה לעשירה הרבה יותר בקרם ותבלינים.

ברומא התנסתי בשני סיורי אוכל, אחד אני יזמתי והשני נכלל בטיול המאורגן שהשתתפתי בו בשבוע לאחר מכן.

סיור האוכל הראשון שממש פינטזתי עליו היה של…(מהר,תעתיקו ותשמרו!)

א. מיכל מילרד מהבלוג eatingtheworld -מיכל היא שפית ישראלית בדימוס שגרה כבר כמה שנים ברומא ומגשימה את החלום שלה לחיות את החיים באיזי, לבשל וגם להדריך סיורי אוכל באיטליה (יש לה גם סיורים לנאפולי ופירנצה בהקמה) ואת כל זה היא כותבת בבלוג שלה eatingtheworld ובקבוצות בפיסבוק שעוסקות בהמלצות אוכל למטיילים לרומא שנקראת "רומא לרעבים".

שם היא מלמדת ממש מתוך הניסיון הקולינרי שלה על ההרגלים של האוכל והקפה האיטלקי, על התרבות והתהליכים שעברו הבישול והאפייה המקומיים, על מקומות שנחשבים נכסי צאן ברזל ואם לא הייתם, יש סיכוי סביר שלא הייתם ברומא!

וגם היחידה שגרמה לי לרייר מתמונות של מאפים כמו קאנולי וספולייטלה, עוד כשהייתי בטיפולי הכימו במחלקה באסותא וניסיתי להעביר את הזמן באסקפיזם מבורך באינסטגרם שלה תוך כדי שאני מפנטזת שיבוא יום ואגיע לטעום איתה את הדבר המקורי.

אתם לא מבינים איזה מתוק היה החלום הזה ואיזה מרגש היה להגשים אותו!, מרוב התרגשות בסוף הסיור ישבתי עם מיכל המקסימה שפינתה לי מקום לשיחה אישית של שתיים כשהבינה שחיכיתי לה הרבה זמן, ותוך כדי השיחה שלנו למרות שניסיתי להשאר ממש קולית,"נפתחו לי הברזים" והתחלתי פשוט לבכות מאושר:)

רק אז הבנתי, כמה חיכיתי להיות שם באיטליה ובסיור שלה, וכמה מבחינתי זה לא היה עוד סיור אוכל, אלא ניצחון אמיתי של התאבון הבריא שלי על החיים! מיכל צחקה איתי ושלחה טישו לרפואה והרגע הזה פתח בינינו שיחה נהדרת ועמוקה על החיים בכלל ועל משברים וניצחונות בפרט וזה היה קסם של ממש. רק תראו מה שאוכל יכול לעשות?!

אבל לא רק בכינו, הסיור של מיכל היה תפור בדיוק על כל מה שממש רציתי להספיק ולטעום ועדין לא הצלחתי להגשים או להגיע.

היא הביאה אותנו לסיור בשוק של קאמפו דה פיורי המשגע שבשבילנו בדיוק יצאה השמש כדי שנוכל להנות מכל הטוב הזה, והובילה אותי ואת הקבוצה החמודה והישראלית שלנו (איזה כיף זה אחרי שבוע באיטלקית שיש מדריכה בעברית!!!) לבאסטות ייחודיות של גבינות טובות, פירות וירקות איכותיים, ממרחי כמהין ופטריות שגרמו לנו לעשות שופינג במקום, ולשמוע ממנה הרבה סיפורים על המקומיים שחיים שם והיא שוחה בינהם בלי שום בעיה. רומאית אסלית תוצרת כחול לבן.

מיכל משלבת את הסיור שלה בין שלל מקומות ותחנות ומתבלת בסיפורים שגורמים לחוויה להיות טעימה יותר בינהם, לשתות קפה איטלקי אמיתי בעמידה בטאצ'ה דאורו,לטעום ג'אלטו- גלידה איטלקית משובחת ולזהות כמה היא טובה דרך הגלידה פיסטוק שלה, לאכול המון פיצה ופסטות ב"לה בוקריה" של האיטלקים במתחם האוכל הכי טרי ומגניב בעיר, שמזכיר קצת את שרונה רק הרבה יותר טעים!

(מכיון שזה היה קרוב לי לבית, השתדלתי עוד אחר כך לחזור לפחות עוד שלוש פעמים כדי לטעום מכל מה שלא היה לי מקום בסיור של מיכל אבל נשאר לי החשק:)

מיכל מפנקת בהרבה אוכל ושתייה, הרבה ידע וניסיון ומובילה אותך בין מקומות שגם אם טיילתי שם באזור כמה ימים לפני, לא היה לי מושג עד כמה הם טובים עד שהיא הפגישה אותי איתם, אז אם אתם בדרך לרומא אל תפספסו אותה ואת המומחיות שלה בעיר בירה הכי טעימה בעולם.

ב. סיור אוכל של נתי- הדרכים ברומא– סיור שהיה אחר באופי שלו ובקצב משל מיכל.

הסיור הזה אני מודה לא היה מתוכנן לי או בראש הרשימה, אלא נכלל בטיול המאורגן שהשתתפתי בו בשבוע השני לטיול שלי באיטליה שעליו מבטיחה לכתוב בפוסט הבא. רוב הזמן טיילנו בחבל אומבריה שנמצא בין רומא לטוסקנה וביום האחרון לפני הטיסה קינחנו בחצי יום ברומא וכדי להספיק, לטייל ולאכול ולשטוף בעיקר את העיניים, המדריכה שלי תיאמה עם נתי שלקח אותנו לסיור ערב שכלל מידע, שופינג מוצרים וטעימות.

אז קודם כל אם חשבתם שאכלתי אותה עם שני סיורי אוכל ברומא שבטח חוזרים על אותו הדבר…

האמת שכן, אכלתי די טוב, ולא, הם ממש לא חזרו על אותם תכנים ואפשרו הצצה לחיי היום וחיי הלילה של רומא בצורות שונות לחלוטין. ומה שקורה ביום, לא קורה בלילה וההפך.

נתי התגלה כמדריך חביב וסימפטי, ישראלי דובר עברית שחי עם משפחתו ברומא ומוציא סיורים שונים בינהם גם סיורי אוכל במרכז העיר. הסיור כלל ביקור במעוז הטירמיסו ,

שם גם ראיתי במקרה את האחת והיחידה אפרת ליכטנשטט מהבלוג " אז מה את עושה כל היום?"

וגם כלל בהמשך קניות במעדניה מקומית כדי שיהיה לנו מה להביא הביתה, עצירה להסבר על ההבדל בין פיצות חמות וקרות בפיצריה שעשתה לנו בית ספר מכל מה שידענו עד כה וגם בחנות שוקולדים עם מוכרת חמודה שפנתה אלינו באנגלית משולבת עם עברית אסלית להסביר לנו על תהליך היצור ובעיקר על מה שאנחנו הולכים לטעום עוד רגע… ובתמורה לימדנו אותה להגיד שהיא "מלכה" אמיתית!

אז אם בסיורי הבוקר של מיכל יש שווקים, בתי קפה, גלידריות מטורפות ואווירה תוססת של השגרה האיטלקית ההומה, בסיור הלילה של נתי קינחנו בברים ובאווירה התוססת של היין והגבינות וכמובן האנטיפסטי מהסנדוויצריה שלו, כדי להרגיש קצת אוכל רחוב מקומי.

שתי חוויות נהדרות, אבל מודה שמיכל קלעה יותר לטעם שלי, הראתה לי מקומות שחומרי הגלם היו יותר איכותיים וטעימים (קנתה אותי בפיצה האלוהית ובספולייטלה) ונתנה תחושה של אווירה אינטימית ואישית יותר, אולי מכיון שהיא דוגלת בסיור קבוצות של 6-8 אנשים ולא יותר…אולי שם טמון סוד הקסם שלה אבל תזכרו ש"על טעם ועל ריח….אין מה להתווכח"! ואם אתם כבר שם, נסו את שניהם:)

3. סיורי סגווי- Popular Segway Tours in Rome -כאן תמצאו את שלל מפעילי סיורי הסגווי ברומא! (כבר אמרנו העתק הדבק!)

מודה שזה הסיור השלישי שלי בחיים בסגווי.

אחד עשיתי בליסבון עם נופקה והוא כלל גם עצירות של אלכוהול ואוכל, מה שלא כל כך חכם לעשות כשעולים ויורדים את הגבעות של פורטוגל עם סגווי למתחילים:), את השני עשיתי בחיפה שזה חמוד והכל אבל מוגבל אזורית ודי היה בשלבי פיתוח ואת השלישי עשיתי ברומא, והיה פאן גמור.

אז נרשמנו לסיור של שלוש שעות עם Segway Roma Net‏ בעלות של 75 דולר לאדם שזה יחסית היה הכי זול מבין שאר המתחרים. הסיור היה סופר מקיף וכלל את האתרים הכי הכי בינהם: פונטנה די טרבי, הקולוסאום, הותיקן, הפנטאון, פלאצ'ה די פופולו, המדרגות הספרדיות ועוד הרבה מקומות יפים ושווים.

בינהם היו גם כמה מקומות שכבר ביקרנו אז סימנו למדריכה שלנו והיא לקחה אותנו לכיוונים אחרים בשביל הגיוון. את כל המסלול עושים בשיירה כמו ברווזים רק על סגווי' שמניעים אותו קדימה ואחורה או לצדדים דרך משקל הגוף, הסגווי ידידותי מאד כל עוד לא מתקרבים עם הגלגלים שלו קרוב מדי לקירות או אבני דרך שיכולים לגרום לו להתקע ולהעיף אתכם מהכלי למדרכה…מרינה ניסתה ונפלה באלגנטיות רבה:)

הפלוס בסגווי הוא שהוא נגיש ומהיר ותוך שלוש שעות אתם יכולים לראות עיר שלמה ואזורים מרוחקים משמעותית, רק שבמקום לעשות את זה באוטובוס תיירים דרך שמשה, אתם עושים את זה תוך כדי טיול מקרוב בין סמטאות העיר וחווים את האנשים, המוסיקה, הריחות והצבעים מקרוב ובlive ומדי פעם עוצרים כדי להצטלם, לשמוע מעט מידע על המקום ואפילו לקנות משהו לאכול ולשתות בדרך.

למי זה מתאים?– הקונספט הזה מצוין למי שיש לו כמה שעות בעיר בין אם בגלל קונקשיין שמאפשר לכם כמה שעות לטייל בעיר ולהיות ממוקדים ובין אם מדובר במטיילים שמגיעים מהקרוזים הגדולים ויש להם רק כמה שעות לחקור את העיר לפני שיחזרו לספינה… ולא ממש עשו שיעורי בית קודם לגבי איפה האתרים שהכי כדאי לבקר ולראות בזמן המוגבל.

*טיפ- אחרי שתנסו פעם אחת, יש סיכוי שתתאהבו ברעיון כמוני ותחפשו אותו בערים אירופאיות אחרות ובארה"ב שזה טרנד מקומי חזק.

ולסיכום, קבלו תקציר של כל הכיף בכמה דקות זהב:

"צ'או במבינו" סיכום ביניים עד הפוסט הבא על פוזיטנו, יום ספא משגע, וטיול לחבל אומבריה עם רות רונן-

רגע, לסיום אתם פשוט חייבים לראות את הסרטון שלי-

מצרפת כאן את התקציר שלי לטיול לרומא כסיכום אמיתי של כל הכיף הזה, יחד עם השיר הכי איטלקי ופופולרי שיצא משם השנה…(מנחשים?, לא!, טוב אז תיהיו חייבים ללחוץ עכשיו "PLAY"!)

צאו' במבינו ומקווה שהתחלתם לאהוב את הרעיון של לטייל לבד, או לפחות להתיידד איתו כדי שאולי פעם הבאה לא תעצרו את החלומות שלכם בגלל היעדר פרטנרים. אני למדתי מהר מאד מכל הקהילות שהקיפו אותי, האמיתיות והווירטואליות, שאם ממש רוצים לצאת למסע, העולם כולו מחכה לכם בזרועות פתוחות ובהרבה הרפתקאות ואהבה.

וכמו מתכון איטלקי טוב, הסוד לפסטה תמיד נמצא במרכיבים שעוטפים אותה:)

בפעם הבאה אשתף בסוף שבוע החטוף שלי לפוזיטנו שם באמת הגעתי לבד, לבד, לבד:) אבל זה היה גם רגע השיא שלי בטיול הזה והנקודה בה ההתרגשות יצאה ממני כמו הר געש ובחזור חח כהרגלי בקודש מצאתי את עצמי בקרון רכבת אחד מגבשת 2 אירלנדיות, איטלקיה אחת, דרום קוריאני, 3 גרמניות וזוג מבריטניה יחד עם ישראלית אחת שובבה בדמותי 🙂

בוא רק נגיד שלא היה להם סיכוי מלכתחילה!

לי היה משעמם מדי להעביר את כל הנסיעה הזו ברכבת בשתיקה, אז כהרגלי בקודש התחלתי לעשות הכרויות בין יושבי הקרון ומפה לשם, זה הפך לקרון הכי מגובש בכל הרכבת! (נשבעת שהיו אחרים שמרוב הצחוקים והשמח שעשינו רצו גם להצטרף אבל כבר לא היה מקום להכניס אותם אפילו לסלפי שאותו לפחות אני מנדבת כאן כדי שתראו עדות לזה שכיוצאים לטייל לבד, בסוף נפגשים עם העולם:)