מסיבת מחזור וירטואלית של בנות הפרלמנט-

אז מה הדבר המשמעותי שקרה לי בארבע השנים האחרונות? ומה המסר שהייתי רוצה להעביר בימים אלו של קורונה? יצאתי ללקט סיפורים ומסרים ייחודיים מחברות הפרלמנט ולשמחתי הן התגייסו באהבה לטובת העניין, שלחו תמונות וסרטונים, קישורים ופסקאות ושיתפו אותנו במציאות שלהן בצל הקורונה וגם על השינוי שחל בהן ב4 השנים האחרונות כרכבת הרים של רגשות, חוויות והשגים גדולים כקטנים.

מינה פורטנוב משען-

מה שקורה כרגע זה רק נקודה נוספת בסיפור חיינו. אל תשכחו מה היה קודם, ואל תפסיקו לחלום על מה יהיה אחר כך

מינה פורטנוב

"את הבלוג פתחתי ב-2015 קצת אחרי שספר שכתבתי בשם ״שניים הפוך, בבקשה״ יצא לאור. אין ספק שמות אמי, שקרה עם כתיבת הספר (יצא שהספר שחרר אותה ממצב צמח שהיתה בו 6 שנים), היה הדבר הכי משמעותי. אחר כך ולצידה היתה הכתיבה. הבלוג שימש כפלטפורמה הכי משמעותית וטבעית לכתוב.

איך זה קרה? היקום זימן לי את הגר (שהכרתי מלפני שנים) ויונית. יונית שקראה את הספר הודיעה לי חגיגית שזה כתוב לגמרי כבלוג ואני חייבת לכתוב בלוג. הגר שיכנעה אותי להצטרף לפרלמנט. שם הכרתי את כולן וזכיתי להכיר גם אותך דנה יקרתי.

מאז כתבתי בכל מיני צורות. בבלוג, לעבודות סמנריון כשהחלטתי להוציא תואר במדעי הרוח באוניברסיטת חיפה לפני שלוש שנים  (לא מאמינה שעוד לא כתבתי על כך), למצגות של לקוחות ובעיקר לעצמי. הבנתי שכתיבה עושה לי טוב. כתיבה יוצרת בהירות, מחדדת אהבות וגורמת לי להתבונן בדברים הקטנים שהם החיים עצמם. הכתיבה החזירה לי את אהבתי לעיצוב מכיוון אחר אחרי 20 שנה.

הבלוג העניק לי מרחב לנסות דברים מבלי לעזוב את הסטודיו שלי לעיצוב תקשורת חזותית שבו אני מתנהלת מול לקוחות מעולמות תוכן של קשרי משקיעים ואחריות תאגידית בשפה אחרת.

בהקשר הזה אני חושבת שהבלוג הפך אותי למעצבת טובה יותר. כל כתבה בנושאי עיצוב שסיקרתי בה אנשים ותערוכות מהעולם גרמה לי לחפש ולחקור עוד יותר, מה שהפך את העשייה שלי לטובה יותר.

כתיבה גם הולכת יד ביד, מבחינתי, עם הכרות של אנשים וכאן לבלוג היה תפקיד משמעותי. בעזרת הבלוג והקהילה סביבו יצא לי להכיר עשרות נשים מרתקות ומיוחדות, ואת כמובן אחת מהן.

חלק מהחזון שלי היה להשפיע בעזרת עיצוב לא רק מול לקוחותיי אלא מול הציבור הרחב – מה שאני כותבת ״בעיצובית מדוברת״. כמי שמאמינה שעיצוב מעורר רגש ורגש גורם לאימפקט חיובי בעולם, גיליתי שלכתוב על עיצוב מנקודת מבט של כלי שימושי לחיים גורם לאנשים לשנות את תפיסתם על עיצוב מעולם אסתטי לעולם שמשנה תודעה (אבל על זה אני לא יכולה לכתוב בפסקה).

לסיכום,  אני מאמינה שבחיים אין משהו משמעותי אחד, החיים הם רצף של אירועים. להחליט על דבר אחד יהיה לבטל את האחר. אני מאמינה שאלו  נקודות שנמצאות, מתחברות או מובילות את הסיפור המלא שלנו ורק בסופו נדע מה הכי משמעותי עבורינו. עד אז ממליצה לפעול כאלו כל דבר הוא הכי משמעותי שיש ולא להפסיק לכתוב עליו. ומומלץ בבלוג.

מינה פורטנוב משען– מעצבת, סופרת ובעלת הבלוג "מיגדלה"- https://migdala.com/

אסנת פוקס-

יש לי את הסטודיו שלי ודי מרוצה ממה שאני עושה (זה יותר הכיוון שלי). לעומת זאת אני סגרתי בזמן הקורונה את הבלוג, ראשית כי עייפתי לכתוב הרבה ושנית, הרגשתי שאין מספיק עניין בתכנים שאני מעלה. עדיין מביטה בהתכתבויות שלכן בווטסאפ או בכל מקום שאני רואה את שמות הבנות באתרים השונים."

אסנת פוקס – היוצרת ובעלת הבלוג "ליצור ללא גבולות"- https://galleros4.wixsite.com/osnatfox?fbclid=IwAR3DI8ZAyU3M23yNx2KHUHYSXpYMf2Wxh2oUAna0xb0A0URPO1oOeutNbk4

לינוי – linoi_m.vaselezam

זו אני, השלישית מימין, שורה עליונה בתמונה, רגע אחרי שעזבתי תפקיד משאבי אנוש בארגון גדול, אמא צעירה לשני ילדים קטנים מנסה למצוא איזון בין בית, משפחה וקריירה, בין השורות אוהבת לכתוב, לימים אבין שכתיבה זו התרפיה שלי.
הרבה אותיות מוקלדות זרמו במקלדת שלי בארבע השנים האחרונות.
הגעתי לפרלמנט של יונית מתוך כוונה לכתוב בלוג אופנה ולייף סטייל, ומהר מאוד הבנתי שזו לא אני, קשה לי לצלם ולחשוף החיים היפים והו בזמן "להסתיר" את הרגעים הקשוחים.
המון רגעים של נפילות והתרוממויות עברו עלי בארבע שנים בניסיון להבין מה נכון. למדתי שהכי נכון לי להיות עצמאית, גם בארגון תמיד ראיתי את טובת העובד לפני טובת הארגון, לקח לי זמן לדייק את השליחות שלי פה ועוד סבב של לימודים באוניברסיטת תל אביב והיום אני מלווה עובדים ומנהלים כיועצת קריירה, רואה אותם, שומעת את החלומות שלהם ומלווה אותם להגשמה עצמית.
ובאשר לבלוג, הוא עדין כאן, לרוב נכתב מעל דפי האינסטגרם, אני חושבת שהוא בעצם יומן המסע שלי כזה שמצייג אותי; בת אדם פשוטה שהיא גם וגם וגם, אמא /אישה /יועצת קריירה ובעיקר כובסת, תולה, מבשלת, אופה וחושפת את הנשמה והתמונות בעזרת מילים ואותיות מוקלדות.

לינוי-יועצת קרירה ובעלת הבלוג -linoi_m.vaselezam- https://simple-style.co.il/

סיגל מולונקוב

"מבחינתי הדבר הכי משמעותי הוא הקמת הבלוג המקצועי שלי (בעקיפין זו השפעתו משנת החיים של הפרלמנט) הוא הפך אותי לאשת מקצוע הרבה הרבה יותר טובה , כזו שתמיד רציתי להיות , ושחרר לי מחסומי כתיבה שהיו קיימים אצלי שנים."

סיגל מולקנדוב-רואת חשבון ובעלת הבלוג "לא עושה חשבון"- https://www.molakandovcpa.com/

ירדנה ויאטר

לפני שנה החלטתי להתנתק מהרשתות החברתיות.
למה? הרגשתי שנתתי למה שקורה ברשת כוח גדול, הרגשתי תלויה, תגובות ופרסומים שלי ושל אחרים ניהלו אותי ועוררו בי רגשות:
כשחשתי אהבה וחיבוק – אהבתי 👆 אבל כשפגשתי השוואה ביקורת ושיפוטיות – אהבתי פחות 👇.
מצב הרוח שלי הושפע מ"מדד הרשת".

תהליך ההתנתקות היה סיוט. זו היתה גמילה של ממש:
נכנסת לראות מה חדש ומה כתבו ויוצאת.
מציצה, קוראת ולא מגיבה…
לאט לאט נכנסתי פחות ופחות.
שנה אחרי, אפשר לומר שאני "נקיה". ישנם ימים שלמים בהם אני לא נכנסת בכלל להתעדכן.
החזרתי אלי את הכוח.

כל הסיפור שלי על מדד הרשת מתחבר לשינוי עמוק ומשמעותי שהחל אצלי לפני שנתיים. התחלתי ללמוד לימודי תודעת הנסתר ולשאול את עצמי שאלות מהותיות על החיים.
בדקתי מה הן האמונות שמנהלות אותי, התחזקתי באמונה שלי בעצמי ובעיקר, חיזקתי את האמונה שלי בבורא עולם. העמקתי ולמדתי את הבדל שבין להגיד "אני אישה מאמינה" לבין להאמין ולהתחבר לאמת.
לכל מי שדואג, לֹא חזרתי בתשובה, כֵּן חיזקתי את האמונה 😉.

ו"המקרונה" שפרצה לחיינו, היא, רק חיזקה אותי עוד יותר במסע.

ניסיון חיי זרוע במהלכי שינוי. בחיי למדתי שבשינוי , אנחנו נדרשים ללכת עד לקצה ורק אחרי ששוהים בו זמן מה, אפשר להגיע לאמצע. המקום הנכון להיות בו.
יש בשינויי חיים משמעותיים הרבה עוצמה אבל, גם בדידות.

הפעם, זו היתה חוויה שונה לגמרי.
חשתי עוצמה שלא חשתי כמוה אף פעם בעבר! לא הייתי לבד, מצאתי שותף.
קיבלתי כוח, רוח גבית, שחרור שמעולם לא הכרתי והרגשה שאין מילים לתאר אותה – אני לא לבד!

כל שנותיי כמאמנת שמתי את הכוח והדגש על העשייה, בתום שנתיים של מסע אני יכולה לומר לכם בקול:
מצאתי את "הכוח הכפול", האינסופי – אמונה בבורא עולם ביחד עם עשייה.

ירדנה ויאטר מאמנת אישית לשינוי חיים ובעלת הבלוג- PUSH UP לחיים- https://pushup1.co.il/?fbclid=IwAR2CeuPjTk3gfivFHsilnW-wJFI5X2xI-y2NMASxtmeGVhIGqSr7uI9vZ3A

אביבה לוברבום–

תודה דנה. אז זה הסיפור:

מאז הפרלמנט היו לי 4 שנים מורכבות. באיזשהו שלב הרגשתי שאני חייבת להתנתק  מהרשתות החברתיות צעד שהביא לי המון טוב, שקט וברכה במישור המשפחתי והאישי, ומצד שני ריחוק חברתי מהמון אנשים יקרים ואהובים.

כתוצאה מכך הפסקתי גם לכתוב ולפרסם את הבלוג שלי… וזה עוד יותר גרם לי להתכנס. אפילו להתבייש. הרגשתי שהתחלתי משהו טוב ולא המשכתי. הרגשתי תחושת  כישלון. היום הכתיבה והבלוג בהחלט חסרים ומדגדגים לי… ואני בטוחה שיגיע היום והדגדוג יהפוך לגירוד שלא אוכל כבר לעמוד בפניו 😉 אוהבת ומתגעגעת מאד לכולכן ❤

אביבה

קורונה יקרה בזכותך איבדתי את השליטה שלי. או לפחות את השליטה שחשבתי שיש לי. תודה לך. את יכולה להסתלק עכשיו, מקווה שלא אאכזב אותך ואת עצמי כשהחיים יחזרו למסלולם

מתוך דף הפייסבוק אביבה לוברבום – מעצבת פנים.עיצוב אישי בחומר וברוח. יחד עם הלקוחות גורמת לבית להראות לא רק מעוצב ואסתטי, אלא גם מלא עומק, סיפור ושאר רוח."

מתוך אתר הבית– http://matterspirit.co.il/?fbclid=IwAR18d0wJKcRlwE-qGGHMSCzLSs4u0QsoHUZ0naVZiwN1PsIcE8ZiQRgddp0
מתוך הפיסבוק- https://www.facebook.com/aviva.loberbaum.matter.and.spirt

"4 שנים מתום הפרלמנט שמסמנות גם 4 שנים מתום הטיפולים שלי.
האדוות של השנה הזו ממשיכות להיות מורגשות ברמה האישית והמקצועית.
הצורך בבהירות ובדיוק , לעסוק במה שקרוב ללב ולמהות. עשיתי שינוי מקצועי והפכתי לצלמת. מתמקדת בעיקר בצילום נשים . רגע ומבט שמשקף להן את האור שבתוכן."

שלי פדן לורבר -צלמת ובעלת האתר- https://www.shelly-photography.com/home

שלי פדן לורבר-

אביב לנדאו ארצי-

"היי דנדוש היקרה,
הדבר הכי משמעותי שקרה ב 4 השנים האחרונות שאני מגשימה את אחד מחלומות חיי וזה שהקמתי סטארט-אפ שבדרך להיות משהו ענק בעולם וזה הרבה בזכות האני מאמין שלי בחשיבה יזמית-סטארטאפיסטית, בזכות זה שזה ה-DNA וכך אני כל הזמן אני יוזמת = מובילה = שולטת ומייצרת את מציאות חיי כפי שאני בוחרת ורוצה ולא מאפשרת לגורמים חיצוניים להשפיע אלא הפוך !!!
השילוב המנצח של
אופטימיות x ריאליות x פרקטיות
= הצלחה.
אז יאלה, לכו "להצליח את העתיד עכשיו !!!"

אביב לנדאו ארצי -יזמית ובעלת הבלוג- אמנות החדשנות- https://innomastery.co/

דף הפייסבוק של אביב לנדאו ארצי- https://www.facebook.com/innomastery/