פרק 1- “מה לעשות בזול עם הילדים בחופש הגדול בעידן קורונה?”

You are currently viewing פרק 1- “מה לעשות בזול עם הילדים בחופש הגדול בעידן קורונה?”

אני יבנאית, כבר 38 שנה וחשבתי שאני מכירה טוב טוב את הסביבה שלי כולל אשדוד, רחובות, נס ציונה , ראשון לציון והאזור, אז כשליאור אבולעפיה המקסים התקשר להזמין אותי לסיור בלוגרים שהוא אירגן בראשון לציון, חשבתי לעצמי שני דברים:

  1. סוף סוף סיור קרוב לבית!- מצוין לתקופת היציאה מהקורונה כהזדמנות לצאת להתאוורר בקטנה ולחזור הביתה.
  2. בוא נראה מה כבר יש לראשון לציון לחדש לי ולקוראים שלי ?- באמת, תהיתי בליבי האם יש לשכנה מה לחדש ליבנאית כמוני? ואולי אוכל להעזר בכל הטוב הזה לסדרת כתבות שתתן מידע מה כדאי לעשות בחופש הגדול עם הילדים והנוער שגם נוח לכיס וגם קרוב לבית, והאמת, די הופעתי לטובה!
הסיור הראשון אחרי הקורונה…גם הישג בשבילנו! גם אנחנו ראשונים!

אז נפגשנו חבורה של כתבי בלוגים מכל מיני תחומי תוכן, ליציאה הרשמית הראשונה שלנו אחרי תקופה ממושכת של סגר והתבודדות מאטרקציות תיירותיות, ומודה שהתגעגעתי!, גם לחבר’ה החמודים האלה כמו שלגית מהבלוג “טיולי צעירים-טיולי שלגית ברחבי הגלובוס”, דן בירן מהבלוג MY WINE WAY וגלית קידר מהבלוג “שעמום הוא בחירה”, וליאור מהבלוג “קינדרלנד“, שיזם את כל הטוב הזה ועוד רבים וטובים…רק הפעם במקום חיבוקים, הפשלנו מרפקים, (מי אמר שבלוגינג זה תחום מרפקני!:)  ובאנו עם מסכות משודרגות והשתדלנו לשמור על מרחקים, ובעיקר בתקופה שהחסירה מכולנו פעימה, באנו לנשום קצת תרבות, אומנות, הווי ובילוי שכל כך היו לכולנו חסרים, קצת כמו אוויר לנשימה!

מדהים איך יום כזה יכול להטעין אותך, איך יציאה ליום כיף, גם אם הוא קרוב לבית, יכול לספק עשרות תמונות וחוויות קטנות כגדולות ואפילו להפתיע, לחדש ולגלות לך שממש מתחת לאף, מחכים אוצרות!

כל הטוב שמחכה לכם בחופש הגדול בראשון לציון

רוצים לראות?, יאללה, יצאנו לדרך עם סדרת כתבות העונה לשאלה: “מה לעשות בזול עם הילדים בחופש הגדול בעידן קורונה?”, והפרק הראשון מתחיל ב-“מוזיאון ראשון לציון”!

פרק 1 – מוזיאון ראשון לציון-

ווייז: הרב סיבהי ראשון לציון | חניה חופשית באפור, 2 דקות הליכה מערבה לכניסה למוזיאון ברחוב אחד העם המרכזי | כתובת: רחוב אחד העם 2 פינת כיכר המייסדים

אתר- http://www.rishonlezion-museum.org.il/

צרו קשר- למשרד: 03-9598862

שעות פעילות- א’, ג’, ד’, ה’: 14:00-09:00
ב’: 13:00-09:00 / 19:00-16:00
שבת ראשונה של חודש אזרחי: 14:00-10:00

@rishonlezion_museum1882 | #rishonlezion_museum1882  |@museum.rishonlezion


אחרי הקורונה חייבים קצת תקווה!:)

מה ראינו?-

מוזיאון ראשון לציון הוא מתחם רחב ופתוח המחולק למספר מבנים שבכל אחד מהם מחכים לכם אטרקציות ייחודיות על ציר הזמן. אנחנו חזרנו לעבר במנהרת הזמן, וגילינו שלוש סיבות טובות מדוע ראשון לציון קיבלה את זכות הראשונים שלה ובמה היא היתה כל כך מיוחדת במינה באותה תקופה של ראשית קום המדינה?

 מסתבר שראשון לציון היא מושבת סטארט אפ, פה פיתחו כמה המצאות וחידושים ביצירתיות ומקוריות רבה שהפכו לנחלת הכלל של כולנו. ביניהם כאן התגורר נפתלי הרץ אימבר וביחד עם עמיתיו הביא את מילות השיר שכתב ברומניה ובשאר נדודיו וכמעין מרקחת גלגלצית של מפיקים, מלחינים וכותבים, הם לקחו את המילים שכתב על מפיות בבתי קפה רומניים, הוסיפו בתים טיפה יותר מותאמים, ניסו והלבישו את המילים על לחן רומני עממי עם מקצב טיפה יותר איטי ומפה לשם נולד השלאגר המוסיקלי של המדינה- שירת התקווה!

1. בראש מצעד הפזמונים- התקווה!

*הידעת?- המנון התקווה הוכרז כרשמי רק בשנת….2004!!!, מסתבר שעד לפני זה, העם והמדינה חיבקו אותו כהמנון לאומי אך לא רשמי, ורק בשנת 2004 הוא קיבל הכרה לאומית בכנסת ישראל!

 “תקווה, امل, HOPEשישה מבטים על תקווה

בראשון-לציון, שבה התגשמה תקוותם של המייסדים להשיב את עם ישראל לארצו ובה נולד המנון התקווה, מציגים שבעה אמנים ומעצבים מן הבכירים בארץ את הפרשנות האישית שלהם למושג תקווה ומנסים לענות על השאלה האוניברסלית מאין אנו שואבים תקווה.”

מתוך אתר מוזיאון ראשון לציון

2. הראשונים לדגל-

עוד סטארט אפ שגילינו שגם נוצר ופותח בראשון ציון הוא הדגל הישראלי עם הפסים בכחול לבן והמגן דוד במרכז, את הדגל יצרו מחומרים מקומיים ועם השראה למקורות, ישראל בלקינד ופאני מאירוביץ:” ואני ופני מאירוביץ’ היינו טרוחים [כך במקור, י.ש.] בינתיים בעשיית דגל. וזו דמות הדגל, אשר  עשינו: יריעת אריג לבנה, שתים-שתים רצועות של תכלת משני קצותיה, דוגמת הטלית שלנו, ומגן דוד של תכלת  באמצע.” מתוך: מכתב ישראל בלקינד לזאב דובנוב, 21.8 – 2.9, 1885, תרגום מרוסית: אלתר דרויאנוב, עורך, “מימים ראשונים” – ירחון לדברי התחיה בישראל, כרך א’, תל-אביב, 1934,  עמ’ 41″

וניתן לשמוע את הסיפור של אותה מסיבת רחוב ראשונה שאורגנה לציון שלוש שנים למושבה, והוציאה את הגדולים והקטנים מהשגרה העברית היומית לטובת הפקה המונית שכולה נתרמה מכספם של התושבים, כדרך לעצור לרגע מהעמל ולהודות על הטוב, על הקהילה, על ההגשמה ועל היצירה שגרמה לכולם להרים לחיים כשבליבם שמחה ובידם כוסיות יין מן היקב העברי הראשון לציון.

סטארט אפ עיצובי- דגל ישראל שעוצב ונוצר עבור יום הולדת 3 למושבה

“ראשון-לציון – ערש הולדת דגל הלאום” פתיחה: יום העצמאות תשע”ה, 2015 התערוכה  מציגה את סיפור יצירתו והנפתו של דגל כחול לבן הראשון בעולם במהלך חגיגות מלאות שלוש שנים למושבה ראשון-לציון בט”ו באב תרמ”ה, 27 ביולי 1885. התערוכה מוצגת בבית היסמן וחלונותיה צופים אל כיכר המייסדים, המקום שבו הונף הדגל הראשון. […]”

מתוך אתר מוזיאון ראשון לציון

3. בית הספר העברי הראשון בעולם!

והחוויה השלישית שגרמה לכולנו לעשות דברים שבחיים לא עשינו בעבר?!!!

נכנסו דרך דלת נמוכה והרגשנו כאילו באמת עברנו במנהרת הזמן לתוך כתה משוחזרת מימיו של בית הספר העברי הראשון בעולם “חביב”! ושם חיכה לנו המורה המקסים (בהשתתפות שחקן מקומי), והעביר אותנו חוויה מלאת קסם , צחוק וידע על הלימוד העברי באותם ימים, על אורכם של טיולים שנתיים אז (רמז- שלושה שבועות ברגל!!!), וגם קיבלנו ציונים בעברית, המצאנו מילים עבריות שמוכרות יותר ומוכרות פחות, ואפילו יצא לנו לצייר  ולכתוב עם עט של פעם , כלומר עם נוצה ועם דיו!

אז אתם יודעים לתפעל אייפד ואייפון אפילו השאלה העיקרית, האם אתם יודעים איך לכתוב עם נוצה ודיו?

*הידעת?- החוויה הזו מותאמת גם לאירועים משפחתיים למי שרוצה לחגוג לסבים ולסבתות שלו יום הולדת חגיגית באווירה נוסטלגית, אפשר לגמרי ליצור בתיאום מראש עם המקום, חוויה ייחודית שתחבר בין הדורות ותישאר בזיכרון המשפחתי עוד שנים רבות.

“בראשון-לציון נוסד בית הספר העברי הראשון בארץ ובעולם שהחל לפעול כבר בשנת 1887/8 ופועל עד היום בשכנות למוזאון(…) מייסדי המושבה וראשוניה היו מודעים לצורך בהחייאת השפה והתרבות העברית על מנת ליצור יהודי מסוג חדש, יהודי היושב בארץ ישראל, עובד את אדמתה, קשור אל נופיה ואל עברה ההיסטורי ומדבר בשפת התנ”ך היא עברית.

דמות היהודי החדש נוצקה אל תוך החינוך העברי שתפס מקום חשוב בהווייתם. נס תחייתה של השפה העברית קם והיה בראשון-לציון בתנאים בהם הילדים לא דיברו בעברית, לא היו ספרי לימוד עבריים למקצועות השונים והשפה העברית הייתה חסרה מילים רבות. אליעזר בן יהודה, מחייה השפה העברית, היה מעורב ביצירת החינוך העברי במושבה וחידש מילים עבור בית הספר. מכאן יצאה הבשורה אל שאר המושבות העבריות בארץ ישראל. במהלך העשורים הבאים הפך החינוך העברי לעובדה והשפה העברית הייתה לשפה חיה ומדוברת. עם הקמתה של מדינת ישראל היה זה אך טבעי שהשפה העברית תוכרז כשפה הרשמית של מדינת ישראל.

מתןך אתר מוזיאון ראשון לציון

לסיכום החלק הראשון-

תודו לא ידעתם שכל הטוב הזה נמצא ממש מטר מהבית שלכם!, והמוזיאון מצפה לכם עם שלל תערוכות חדשות וקבועות, סדנאות ומסלולים לאירועי חברה ולמשפחות, ואפילו חדר בריחה בסגנון של הפעם ושלל חוויות טובות ומלאות תוכן, ערך וצחוק.

ובנוסף, התרשמתי מהמקום שדווקא הגודל שלו נוח בתקופה זו ונמצא במרחב פתוח בין מבנים, עם צמחיה יפה, עגלות ופרחים ובכל מקרה מותאם לקבוצות קטנות ומתאים עצמו לתקופת הקורונה הזו. וככזה, אפשר אפילו לקיים בחלל הפתוח אירועים כמו חתונות ו/או כנסים מיוחדים באווירה כפרית וקצת אחרת בתיאום מראש ואולי גם בזה, תהיו מקוריים וראשונים!

הופתעתם מכל הטוב הזה שיש לראשון להציע?, חכו חכו, כי עכשיו העבר פוגש את העתיד!

ובפרק הבא אשתף אתכם בגלריות עם אומנות מודרנית ועכשווית שמתכתבת עם העבר והווה, ואפילו לכל הפשאניסטיות שבקהל, קבלו את הגלריה הכי מקורית ובסטייל שכולה אומאז = מחווה ל…נעלים!

ועליה תוכלו להמשיך לקרא ממש כאן

נעלי גולדה – מתוך תערוכת” בנעליה”

רגע, אל תלכו עדין, ביקרתם כבר בדף הפיסבוק שלי- DANA TIME?

כתיבת תגובה